Genesis 20

וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין ־ קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר ׃

וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל ־ שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת ־ שָׂרָֽה ׃

וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל ־ אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל ־ הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר ־ לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל ׃

וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם ־ צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג ׃

הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר ־ לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא ־ גַם ־ הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם ־ לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת ׃

וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם ־ לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם ־ אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ ־ לִ֑י עַל ־ כֵּ֥ן לֹא ־ נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ ׃

וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת ־ הָאִישׁ֙ כִּֽי ־ נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם ־ אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי ־ מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל ־ אֲשֶׁר ־ לָֽךְ ׃

וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל ־ עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת ־ כָּל ־ הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד ׃

וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה ־ עָשִׂ֤יתָ לָּ֨נוּ֙ וּמֶֽה ־ חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי ־ הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל ־ מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא ־ יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי ׃

וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל ־ אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת ־ הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה ׃

וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין ־ יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל ־ דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי ׃

וְגַם ־ אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת ־ אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת ־ אִמִּ֑י וַתְּהִי ־ לִ֖י לְאִשָּֽׁה ׃

וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל ־ הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי ־ לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא ׃

וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ ׃

וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב ׃

וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֨סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא ־ לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת ׃

וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל ־ הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת ־ אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת ־ אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ ׃

כִּֽי ־ עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל ־ רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל ־ דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם ׃ ס