Ruth 3

וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ נָעֳמִ֣י חֲמוֹתָ֑הּ בִּתִּ֞י הֲלֹ֧א אֲבַקֶּשׁ ־ לָ֛ךְ מָנ֖וֹחַ אֲשֶׁ֥ר יִֽיטַב ־ לָֽךְ ׃

וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֨עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת ־ נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה ־ ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת ־ גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה ׃

וְרָחַ֣צְתְּ ׀ וָסַ֗כְתְּ וְשַׂ֧מְתְּ שמלתך עָלַ֖יִךְ וירדתי הַגֹּ֑רֶן אַל ־ תִּוָּדְעִ֣י לָאִ֔ישׁ עַ֥ד כַּלֹּת֖וֹ לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּֽוֹת ׃

וִיהִ֣י בְשָׁכְב֗וֹ וְיָדַ֨עַתְּ֙ אֶת ־ הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב ־ שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו ושכבתי וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעַשִֽׂין ׃

וַתֹּ֖אמֶר אֵלֶ֑יהָ כֹּ֛ל אֲשֶׁר ־ תֹּאמְרִ֥י אֶֽעֱשֶֽׂה ׃

וַתֵּ֖רֶד הַגֹּ֑רֶן וַתַּ֕עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר ־ צִוַּ֖תָּה חֲמוֹתָֽהּ ׃

וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב ׃

וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו ׃

וַיֹּ֖אמֶר מִי ־ אָ֑תּ וַתֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶ֨ךָ֙ עַל ־ אֲמָ֣תְךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה ׃

וַיֹּ֗אמֶר בְּרוּכָ֨ה אַ֤תְּ לַֽיהוָה֙ בִּתִּ֔י הֵיטַ֛בְתְּ חַסְדֵּ֥ךְ הָאַחֲר֖וֹן מִן ־ הָרִאשׁ֑וֹן לְבִלְתִּי ־ לֶ֗כֶת אַחֲרֵי֙ הַבַּ֣חוּרִ֔ים אִם ־ דַּ֖ל וְאִם ־ עָשִֽׁיר ׃

וְעַתָּ֗ה בִּתִּי֙ אַל ־ תִּ֣ירְאִ֔י כֹּ֥ל אֲשֶׁר ־ תֹּאמְרִ֖י אֶֽעֱשֶׂה ־ לָּ֑ךְ כִּ֤י יוֹדֵ֨עַ֙ כָּל ־ שַׁ֣עַר עַמִּ֔י כִּ֛י אֵ֥שֶׁת חַ֖יִל אָֽתְּ ׃

וְעַתָּה֙ כִּ֣י אָמְנָ֔ם כִּ֥י אם גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי ׃

לִ֣ינִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙ אִם ־ יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל וְאִם ־ לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ לְגָֽאֳלֵ֛ךְ וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי ־ יְהוָ֑ה שִׁכְבִ֖י עַד ־ הַבֹּֽקֶר ׃

וַתִּשְׁכַּ֤ב מרגלתו עַד ־ הַבֹּ֔קֶר וַתָּ֕קָם בטרום יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת ־ רֵעֵ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר֙ אַל ־ יִוָּדַ֔ע כִּי ־ בָ֥אָה הָאִשָּׁ֖ה הַגֹּֽרֶן ׃

וַיֹּ֗אמֶר הָ֠בִי הַמִּטְפַּ֧חַת אֲשֶׁר ־ עָלַ֛יִךְ וְאֶֽחֳזִי ־ בָ֖הּ וַתֹּ֣אחֶז בָּ֑הּ וַיָּ֤מָד שֵׁשׁ ־ שְׂעֹרִים֙ וַיָּ֣שֶׁת עָלֶ֔יהָ וַיָּבֹ֖א הָעִֽיר ׃

וַתָּבוֹא֙ אֶל ־ חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי ־ אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד ־ לָ֔הּ אֵ֛ת כָּל ־ אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה ־ לָ֖הּ הָאִֽישׁ ׃

וַתֹּ֕אמֶר שֵׁשׁ ־ הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה נָ֣תַן לִ֑י כִּ֚י אָמַ֣ר אַל ־ תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל ־ חֲמוֹתֵֽךְ ׃

וַתֹּ֨אמֶר֙ שְׁבִ֣י בִתִּ֔י עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תֵּֽדְעִ֔ין אֵ֖יךְ יִפֹּ֣ל דָּבָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א יִשְׁקֹט֙ הָאִ֔ישׁ כִּֽי ־ אִם ־ כִּלָּ֥ה הַדָּבָ֖ר הַיּֽוֹם ׃