Psalms 132

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר ־ יְהוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝ת כָּל ־ עֻנּוֹתֽוֹ ׃

אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַיהוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב ׃

אִם ־ אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם ־ אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל ־ עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי ׃

אִם ־ אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה ׃

עַד ־ אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהוָ֑ה מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב ׃

הִנֵּֽה ־ שְׁמַֽעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי ־ יָֽעַר ׃

נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו ׃

קוּמָ֣ה יְ֭הוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ ׃

כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ ־ צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ ׃

בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל ־ תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ ׃

נִשְׁבַּֽע ־ יְהוָ֨ה ׀ לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא ־ יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא ־ לָֽךְ ׃

אִֽם ־ יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ ׀ בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם ־ בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי ־ עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא ־ לָֽךְ ׃

כִּֽי ־ בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ ׃

זֹאת ־ מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי ־ עַ֑ד פֹּֽה ־ אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ ׃

צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם ׃

וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ ׃

שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי ׃

א֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ ׃